דג בלי זרם.

מוישי, תכבה את השעון.

מוישי, נו, חפרת כבר, תכבה את זה.

מוישייייייי, דיייייייי, מבטיח לך, פעם הבאה אנ.............

הוא בולע את המילים, בזמן שעיניו נפקחות אט אט, ממצמצות אל האור הפתאומי.

אין מוישי, אין. הילד נעלם.

הוא מסובב את הראש אחורה, ישאל את מוטי מה הסיפור, הוא, לבטח ידע.

מה?? גם מוטי אין, וגם רפי חזקי ובּני, הוא לבד.... והחדר ריק.

בטח ביקורת של דתות, הוא מבין, שולח יד אל הפלאפון. יברר את הנושא. אבל המסך, עוד לפני שהוא בודק את הצינתוקים, עונה על השאלה. רק דת מאוד ספציפית עורכת...

דג בלי זרם.