סיפור לחג: אם תַּחֲנֶה

בס"ד

אם תַּחֲנֶה

כתיבה: חוי אייזנבאך


אני רגילה לחכות. יותר ממחצית חיי עברו עלי בתחנה, מנדנדת רגליים על אותו הספסל. מביטה ברכבות החולפות על פניי, על העוברות ושבות, על אלה השוות ועל אלה שפחות. כולן בשלב כזה או אחר עלו על רכבת החיים: חתונה, בית, משפחה. ואני המשכתי להמתין. רואה אותן מנופפות לי לשלום מהקרון, שומעת אותן צועקות לי מהחלון: בקרוב אצלך.

כשסוף סוף הרכבת שלי נעצרה בתחנה, חשבתי שסיימתי להמתין. סברתי לתומי כי זוג...​